עם נפילתו של טוביה רבינוביץ, ממייסדי המושב, בשנת 1936, הוקם מיתחם בית העלמין. לימים שימש גם מקום מנוחת עולמים לתושבים מישובים שכנים ולקרובי משפחה בודדים של תושבי המושב, שלא התגוררו במושב.
כיום, עם גידול מספר התושבים ועקב מיגבלות המיתחם, מתאפשרת קבורה לתושבי המושב בלבד.