1911 – 1996

בת שמואל ודינה מילנר
אימא נולדה ב- 21 ליוני 1911, בעיירה דרוהיצ'ן, שברוסיה הלבנה, לשמואל ודינה מילנר. אחות למרדכי, לאה ושושנה. אמא סיימה בהצטיינות את התיכון היהודי ''תרבות'' והייתה חברה פעילה בתנועת הנוער הציונית ''החלוץ''. ב- 1932 עלתה ארצה והחלה לעבוד בפרדסי חדרה. בעקבותיה עלתה גם אחותה, שושנה, שחייתה בצופית בתקופות שונות. אולם בני משפחתה שנשארו באירופה, נספו בשואה.
בחדרה הכירה את בנימין כץ, נישאה לו ב-1933, ויחד עלו עם גרעין המייסדים להתיישבות בצופית. בחייה עם אבא הייתה שותפות בעשייה ואהבה גדולה.
במושב הייתה מעורבת בפעילות ציבורית, ושנים רבות הייתה פעילה בוועדת התרבות, בוועדת החברות ובוועדת הספרייה וכן נציגה פעילה של המושב בועדת החברות של תנועת המושבים.
בימים, בהם שאלות של מגדר לא היו באופנה, אימא ייצגה עמדות ליברליות ושוויוניות באשר למעמד האישה.
היא הייתה אישה מרתקת. עד סוף ימיה הייתה ציונית נלהבת, בעלת עוצמה רגשית ומודעות פוליטית. תכונותיה המיוחדות עודדו בבית שיחות וויכוחים בנושאים חברתיים ופוליטיים. היא הפליאה אותנו בסקרנותה ויכולתה להתלהב, ללמוד ולהשתנות. מאד מודרנית בגישותיה, פמיניסטית, בעלת תפיסת עולם חילונית, ליברלית ופתוחה לרוח הזמן.
אנו זוכרות את אימא כאישה יפה, חריפת שכל, סמכותית ואף ביקורתית. כל חייה במושב בלטה כאישה אלגנטית ומטופחת. אוהבת חיים, שוחרת ספרות ותיאטרון שלא החמיצה הצגה על במת התיאטרון העברי, עד שחלתה.
לאחר פטירת אבא (ב- 1989), חלתה בניוון שרירים. היא התמודדה באצילות עם סבלות המחלה ונפטרה ב- 11 למאי 1996.
בנותיה - מרים ברנד, נירה דנציגר, דינה כץ ומשפחותיהן.