1912 – 1992
בן חיה ואברהם
אהרון נולד בשם ארנולד להוריו, חיה ואברהם אהרונשיין בורשה שבפולין בשנת 1912.
גדל עם הבנים הצעירים של משפ' גרביצקי, הורי אמו.
ב- 1924 עלתה המשפחה ארצה ובהגיעם לירושלים - למד אהרון בכתה עם אהרון קציר, והמורה החליט שלקטן מבין השניים יקראו בשם אהרונצ'יק, שם שדבק בו לנצח. גם את שם המשפחה שינה אותו מורה ל''אהרוני''. לאחר מכן עברה המשפחה לתל-אביב והוא למד בגימנסיה הרצליה. הוא ניכר באהבתו לטבע ומוריו ניבאו לו עתיד בשטח זה. בתקופת לימודיו - שימש כקשר בהגנה ואף נתפס פעם על-ידי הבריטים, אשר שחררוהו בגלל גילו הצעיר. היה חבר בתנועת ''המחנות העולים'' והיה בהכשרה בקיבוץ נען. עם סיום הגימנסיה - נסעו אהרונצ'יק ואמו חיה לארה''ב, אהרונצ'יק התגעגע לארץ וחברו הטוב, אורי ברנר, לחץ עליו לשוב ארצה. על-כן הודיע להוריו כי הוא חוזר ואמו הצטרפה אליו.
מכיוון שהתקבלו ל''חרות אמריקה א''' - החליט אהרונצ'יק ללמוד בנאות וכך בנה בכוחות עצמו את הבית הגדול, בעל שתי הקומות, בצופית. בתוך הבית הקים אהרונצ'יק סליק מיוחד מתוך ידיעתו את המצב הביטחוני.
תוך כדי בניית הבית הכיר אהרונצ'יק את זהבה שעלתה לארץ מהונגריה עם גרעין של השומר הצעיר שהתיישב ב''גבעת השומר'' (כיום - העוגן). לאחר חיזורים - הם נישאו, זהבה עברה לצופית ונולדו להם שתי בנות. רצונם של זהבה ואהרונצ'יק לחיות בקיבוץ - גרמו להם לעבור לאשדות יעקב שם גם נולדה בתם השלישית. אהרונצ'יק נשלח ללמוד טבע וחקלאות והצליח מאד.
במלחמת השחרור שימש אהרונצ'יק כמפקד מרגמות, שהיו הנשק הכבד ביותר. במשך חודשים רבים נדד עם המרגמות ממקום למקום.
ב- 1959 חלתה חיה ובעקבות מותה ב- 1960, חזרו זהבה ואהרונצ'יק לצופית, לטפל באברהם. אהרונצ'יק התקבל לעבוד בתיכון בבית-ברל כמורה לביולוגיה, ביחד עם טיפוח הפרדס והחצר היפהפיה, הרכבת זני פרי חדשים ועוד.
ראה נכדים ונינים, שהקימו את ביתם בחצרו.